זקוקים לזריקת אנרגיה שתעזור לכם לצלוח את התקופה הלא פשוטה הזו? לפני או אחרי אימון ביתי? הכדורים החמודים האלה, עם הקוואקר, התמרים, האגוזים ושאר הדברים הטובים, יסדרו אתכם טוב טוב - על הצד המזין ביותר.

בתוך כל ההכנות לארוחת החג, הילה התעקשה להכין עוגת ביסקוויטים. "אבא. נו. זה דקה עבודה. רק תעזור לי להקציף ואני ארכיב את העוגה". התעקשה. בן הפוקאצ'ה לשיפודי דגים, הקצפת כבר עמדה. אבל סבלנות כבר לא הייתה.

מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון ולפחזניות שיש לי במקרר. אין כמו לפתוח את בוקר החג עם פחזניות מסקרפונה אדירות. מילוי עשיר ונילי וטעים וציפוי שוקולד מתפצח בפה. הקינוח הכי אהוב על אלה. ממזמן הפסקתי לספור כמה פחזניות היא יכולה לנשנש עם כוס קפה אחת.

"התעלפתי, אבא זה נדיר" אמרה המתבגרת שלי (זאת השפה שלה - היא אומרת נדיר 18 פעמים בשעה חח) ובכל זאת. הפעם הנדיר פוגע בול במקום. עוגיות טריקולד נדירות שמכינים בכלום עבודה. פשוט מערבבים בקערה את המצרכים. מוספים שוקולד. מגלגלים ובום - עוגיות נדירות של החיים. ואני לא מגזים. אומר מראש, תכפילו כמות. נגמרו תוך רגע.

הסגר גרם לי לספר לילדים סיפורים נוסטלגיים, על בתי קפה ומסעדות שהיינו מבלים בהם בתור נערים. על מנות פופולריות ונוסטלגיות. ובן כל הסיפורים, פתאום נזכרתי בקינוח האלמותי - עוגת שוקולד חמה. קובייה של עוגה חמימה עם כדור גלידה מעל ומעל המון המון רוטב של שוקולד (בלי שוקולד) וכמה היינו מכורים למנה הזאת במסעדות. לעוגת שוקולד חמה וללחם עם חמאה :)

מתכון לעוגות דבש יש כאן בבלוג וברשת בכמויות, בכל שנה. אני אוהב להכניס לתוך עוגת הדבש טוויס מעניין. לפעמים תפוחי עץ, אגסים, פעם הוספתי אפילו ריבת תאנים שהכנתי יחד עם קראמבל מעל. הפעם, בהמלצת אחיינית שלי, הלכתי על גזר והתוצאה הייתה מפתיעה לא פחות מהאחרות. הגזר העניק את הכבדות הזאת שאני אוהב בעוגות בחושות, רכות נעימה, טעם משגע ובקיצור עשה חשק להכין את העוגה שוב ושוב ואפילו לא בראש השנה.

קוביות זה הכדורים החדשים. זה גאוני חשבתי לעצמי. אני עובר בקניון. ממולי דוכן בית קפה קטן מאולתר. על הדלפק מגשים מלאים בכל מיני ג'ודיז ואת העין שלי כובשות הקוביות האלה. מה זה? שאלתי "אלה כדורי שוקולד בצורת קוביות". ואוו - קפצתי מהתרגשות. אללי. איך לא חשבתי על זה קודם. זה גאוני.

כמה כיף שהתבנית המחולקת חזרה למלאי טעות עשיתי. שטות! שנתתי לאחותי את התבנית והאמנתי שאצליח ללכת לסופר השכונתי ולרכוש לעצמי עוד אחת ב-50 שקלים. קחי אמרתי. קחי. מתנה ממני! ונתקעתי בלי תבנית 4 חודשים! ומכל הטוב הזה חזר הטוב. התבניות חזרו למלאי

אבא, מתי זה כבר מוכן!? 6735 פעמים שאתה אותי הילה את השאלה הזו ברגע שגילתה שאני מכין לחמניות דאבל שוקולד. רק המחשבה של בצק שמרים אוורירי מפוצץ בשוקולד הטריפה את דעתה וגרמה לה לצאת מהחדר לבדוק מצב כל כמה שניות. שסיפרתי לה שהכנסתי פנימה גם פרלין של שוקולד לבן. המצב החמיר.