אני אוהב חגים. ראש השנה מתקרב כמו כולם, חוששים מהקורנה ומלאים תקווה לחגוג את החג הפעם כמו שצריך. אצלנו במשפחה כולם כבר בהתרגשות, התחילו עם התכנונים. ואני טרוד בכלל במשהו אחר. כבר חודשיים שאני רק חושב איך להפתיע ולרגש. לחדש וליצור עבורכם את המתכונים הפשוטים, הקלים והטעימים ביותר.

סירים. סירים. סירים. פעם, שהיתי ילד, חזרתי מבית הספר ותמיד חכיתי לראות סיר על הגז. לא סירים. פשוט סיר אחד שהיה בוא מלא קסם. אמא שלי עדין לא הכירה את השניצל והאורז (היום היא לא יכולה בלי זה ).

עזבו הכל. אתם החיים! למעלה מ- 2000 לייקים ועוד אלפי תגובות בקבוצת הפייסבוק ובאינסטגרם שלי על העוף הממולא. העוף שאמא שלי מכינה בכל ארוחת שישי. פשוט. מהיר. מרשים ותמיד גונב את ההצגה.

אורז עם בצל בציר ירקות, שנכנס לתנור יחד עם עוף שהושרה במרינדה קלילה שמשדכת אורגנו ולימון (וחברים, מסתבר שזה שידוך משמיים). רבע שעה עבודה, מאה אחוז הצלחה ועוד לא התחלתי לדבר על כמה שהיא יפה.

הבוקר, שאלתי את החברים בקבוצת הפיסבוק ובאינסטגרם - מה עושים עם חזה עוף טחון ? הרעיונות זרמו בהמוניהם. ואני, רק רציתי לחדש קצת לילדים. להכין ארוחת צהרים קלילה. משהו שמתאים לקיץ החם שלנו. ולהפתיע. בכל זאת. שתהיה מנה שתגרום לילדים לעזוב לרגע את המסך ולהגיע בריצה לפינת האוכל.

בשבוע שעבר חבר הזמין אותי לארוחת צהרים בתל אביב, מסעדה מגניבה כזו עם אוכל טבעוני, מלא בחמרי גלם, צבע וטעם. אחת המנות שהוגשו הייתה סלט קוסקוס ירוק ומשגע. אתם יודעים שאני בוכרי, ואצלנו ירוק זה ירוק. וזה חשוב

את המתכון שלי לפרגיות בצ'ימיצורי פרסמתי בקבוצה לפני שנתיים, יוני 2018. קצת אחרי שפתחתי את קבוצת המתכונים שלי. תוך כמה ימים המתכון הפך להיות להיט. והוא נשאר שם. בקבוצה. איכשהו. אט אט אני מעביר את התכנים שפרסמתי בפייסבוק לכאן, לתוך האתר. שיהיה להם בית ומקום קבוע. בשישי האחרון הכנתי שוב את הפרגיות ברוטב המשגע הזה ואני חייב לומר בכנות שקיבלתי עשרות הודעות מהעוקבים החדשים בבקשה ל"מתכון"

ארוחה שלמה, טעימה ומזינה והכל בפחות מחמש דקות עבודה על תבנית אחת שמשגרים לתנור ושוכחים ממנה עד שהיא מוכנה, כעבור שעה. בורגול, פרגיות עסיסיות , פטריות, תיבול טוב - באמת שלא חסר כאן כלום!

שמח ונרגש לארח בבלוג מתכון של מיכל אנסקי המופלאה. לא מזמן פניתי למיכל לקבל את הסכמתה להכין את המתכון ולשתף אותו כאן בבלוג, התשובה המהירה שלה הייתה "ברור" ואני קפצתי משמחה. כאמור, את המתכון אני מכיר כבר שנים מהספר בישול המעולה של מיכל. עם השנים אני מוצא את עצמי מכין שוב ושוב את העוף הזה לארוחות שבת והוא הפך להיות מסוג המתכונים האלה שנכנסים לראש.