אם מאסתם בשבלולי הפיצה שנהוג להכין לילדים כשאין שום דבר אחר לארוחת ערב - בוודאי תשמחו לשמוע שנמצא להם יורש: שושני בצק שמרים עם רוטב בולונז, שגם אתם תשמחו (מאוד מאוד) לפגוש על הצלחת

אין כמו מאפה סמוסה בוכרי. זה המאפה שנבחר להיות הטעים ביותר בישראל. וסליחה על התעופה עצמית. בצדק! כאן בבלוג תמצאו 2 גרסאות למאפה הפופולרי. האחד של אמא שלי, לחמניות אווריריות במילוי בשר - הגושגיזדה הקלאסי של יהדות בוכרה. השני, גושגישדה קריספי ממכר ביותר - עם בצק פלא מהיר. והנה הגרסה החדשה והעדכנית. בדיוק כמו שמכינים באולמות האירועים, במסעדות ובחתונות :)

כבר כמעט עשור שאני מנחה סדנאות בישול אוכל בוכרי. עם השנים חילקתי את התוכן והמתכונים שלי בעיתונות ובאתרים רבים. בדיוק השבוע חשבתי לעצמי, איך ייתכן שבבית שלי, האתר שלי. אין את המתכונים שהם הנשמה והבית שלי. האוכל עליו גדלתי ובו התמחיתי.

מה עושים עם בצק פילו? אני נתקל המון בשאלה הזו. מצד אחד, כאן בבלוג, תמצאו המון מתכונים שאפשר להכין עם בצק פילו, שרבות דובר על נפלאותיו. ומצד שני, כל פניה כזו מאתגרת אותי ומוציאה ממני צדדים שאני לא מכיר בעצמי. אומרים שהעיניים אוכלות. כולנו אוהבים להגיש לאהובים שלנו אוכל יפה ומרשים.

שיואו. כמה זמן שלא הכנתי את התבשיל הזה. שהייתי אבא צעיר עם ילדות קטנות שאוכלות מכפיות מפלסטיק וצלחות צבעוניות, הייתי מכין להם את המנה הזו לפחות פעם בשבוע. הכל בסיר אחד ושלום על ישראל. אני מודה - ברוב הפעמים היה נדמה שאת המטבח תקפו פתיתים ממאדים - הבנות היו זוללות את הפתיתים עם האצבעות הקטנות. שזה החלק הכפי. ומיד אחרי ארוחת הצהרים, שעל כל הגוף עוד דבוקים פתיתים והפרצוף מרוח ישר למקלחת וזהו. אחח איפה הימים. עכשיו אני רק מנסה לשכנע אותם לצאת מהחדרים ולבוא לאכול משהו :)

ימי הקורונה, הבידוד וה"סגר", חזרו ובענק ואנחנו חוזרים למטבח יאא. איזה כיף! אבל אנחנו ביחד, בדיוק כמו בסיבוב הקודם. נאפה ונבשל בכיף. מתכונים קלילים, עם מוצרים בסיסיים שיש לכולנו בבית. וכן. נשקיע קצת יותר מהרגיל - טיפונת לשמח את האהובים שלנו עם ארוחות מפנקות.

אפילו אם אתם מארחים רק את עצמכם לארוחת החג השנה, עשו לעצמכם טובה ונסו את החלה הזאת, שהיא מנה ראשונה ותוספת ועיקרית - והכל במאפה אחד מושלם. הישר מהסדנאות שלי, קבלו מתכון לחלה ממולאת בבשר שתעשה לכם - למרות הכל - חג שמח!

אני זוכר בתור ילד, פק"ל, פעם בחודש, אמא הייתה מבשלת בצלים, ממלאת אותם ומפנקת את אבא בארוחת שישי עם סיר של בצלים ממולאים. אני עוצם את העיניים ונזכר בסירים המתקתקים האלה, בצלצלים קטנטנים ממולאים במילוי רך כמעט נמס בפה. רוטב סודי משגע. עוצם ונזכר בוויכוחים על הסוכר. הוספת? או לא? פעם הבצלים היו מתקתקים יותר. אבל עדיין אימא הייתה מוסיפה טיפונת סוכר.. להתקרמלות. אהבה להטריף אותנו. ובכל פעם היינו מלקקים את האצבעות. בבוכרית קוראים למנה הזו "אושי פיוזי" .

את ראש השנה הקרוב נחגוג כנראה שוב בחיק המשפחה הגרעינית, בלי טיסות לחו"ל וטיולים מהנים. קצת לפני הקורונה, לרגל יום הולדתי ה-40, אלה לקחה אותי לטיול באיסטנבול. טורקיה, מדינה כל כך טעימה, והטיול הזה העניק לי כל כך הרבה רעיונות והשראות שאני משתוקק שוב לטוס לשם.