אמא שלי לא התעסקה יותר מידי בעוגות. הייתה עסוקה בעיקר בממולאים ובקציצות או בעוגיות אבל לרוב, עוגות היא לא אהבה להכין. העוגה היחידה שהייתה מכינה לנו הייתה עוגת תפוחים ענקית. בתוך תבנית פיירקס נוסטלגית. מפוצצת בכל התפוחים שידעו ימים טובים יותר. כמה פשוטה ככה טעימה. היינו חותכים את העוגה לקוביות ותוך כדי שהיא חמה מחסלים חצי תבנית.

הקינוח שלכם לחג! פחזניות אווריריות עם קרם וניל קלאסי עם דבש של פעם ומצופות בשקדים פריכים

את ראש השנה (חג ראשון) אנחנו חוגגים בדרך כלל עם הצד של אשתי. ובחג השני עם המשפחה שלי. בכל שנה אני משקיע בקינוחים מפונפנים, קצפות, זילופים, ושוקולדים מטפטפים 😂. ואז, משום מקום, המארחת שלנו, לאה, דודה של אלה. מוציאה מהמטבח את העוגה שהכינה. העוגה שמשאירה תמיד אבק לכל העוגות שאני מכין. יש משהו בעוגה הזו, בנראות המחוספסת, הכפרית, השכבות ו-התפוחים שפשוט כובש את כולם.

את המגולגלות האלה שאנחנו נוהגים להכין בד"כ בראש השנה, לימדתי הערב בסדנת זום לזוכים בפעילות של פרימור בקבוצה. אתגרתי את החברים בקבוצה ומפה לשם אני כאן. מול המחשב. עומד בהתחייבות שלי וכותב לקוראים שלי מתכון באהבה. רק שיהיה לכם טעים ומהנה בסגר שנכפה עלינו. ושנהיה בריאים ושמחים - תמיד!

רבות חשבתי על קינוח לחג המתקרב, מצד אחד רבים מבקשים ממני אפשרויות לקינוח פרווה. ומצד שני, קינוח טעים, בלתי מתפשר. והכי חשוב כזה שיגנוב את ההצגה. ירשים ויעניק תחושה של חגיגיות ושמחה. ובכן, את הפבלובה המעוצבת הזו ראיתי באינסטגרם בשנה האחרונה בלי סוף. קפצה לי ב"פור יו" בכל שבוע מחדש ורמזה שהגיע הזמן להכין אותה.

מכירים את זה? ערב החג כבר כאן, אתם נכנסים לבית המארח ועל השיש, קורצת לכם מהצד, עוגת תפוחים עסיסית, גבוהה ורכה, מאופרת כמו כלה בלבן. רגע לפני שמתיישבים לארוחה, נפרסת פרוסה יפה ומנחחת. פרוסה שמסמנת את כל הטוב שעומד לבוא. ארוחת החג. ואז, אחרי ארוחה מענקת, הנה שוב העוגה חוזרת. טעימה מתמיד, רכה ומשובצת בתפוחים. אני מרגיש שהחג כבר פה.

ספרתי לכם שאני עובד על המתכונים לחג כבר חודשיים, מלקט מתכונים ישנים, חוקר, שואל, סוקר אתרים בחו"ל. מנסה לחדש ולגוון קצת ועם זאת להשאיר את המטבח שלנו פשוט וקל. את הפאי הזה ראיתי באתר צרפתי, ברגע הראשון הייתי ממש סקפטי לגבי המתכון עד שכמעט ודפדפתי הלאה. לא יודע להסביר אבל בתוכי הייתי לי התחושה שחייב לנסות. למזלי במקרר יש לי תמיד בצקים מצוננים של שמרית (ותודה לשמרית שדואגים לי) מיד פרסתי תפוחים והפאי היה כבר בדרך לתנור.

בכל שנה. כמיטב המסורת, בין שלל העוגות שאני מכין לחג השבועות, תמיד חייב לשלב איכשהו את העונג הזה שנקרא לוטוס. הכל כבר נאמר ונכתב על הממרח ועוגיות הפלא. יש פעמים שאני מכין מהם קינוחי כוסות, עוגיות , כדורים, עוגות גבינה ואפילו בעוגות שמרים.

חגיגת המימונה בשונה בשונה משנים קודמות קצת פחות צבעונית, פחות המונית אבל.. לא פחות טעימות! אנחנו מבלים בחיק המשפחה הגרעינית, וזה הזמן ללמוד להכין מתוקים כמו אמא וסבתא, משהו בקטנה. קליל ולא מסובך. חשבתי על בקלאווה שהיא תמיד משמחת טעימה ומתוקה.