שמח ונרגש לארח בבלוג מתכון של מיכל אנסקי המופלאה. לא מזמן פניתי למיכל לקבל את הסכמתה להכין את המתכון ולשתף אותו כאן בבלוג, התשובה המהירה שלה הייתה "ברור" ואני קפצתי משמחה. כאמור, את המתכון אני מכיר כבר שנים מהספר בישול המעולה של מיכל. עם השנים אני מוצא את עצמי מכין שוב ושוב את העוף הזה לארוחות שבת והוא הפך להיות מסוג המתכונים האלה שנכנסים לראש.

גלו איך מכינים סושי בבית. בכל צורה שתבחרו ובקלי קלות. רגע לפני, אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת המתכונים שלי בפייסבוק ולעקוב אחרי גם ב אינסטגרם

אז מה עושים עם עוף שנשאר משבת? מכינים סלט אסייאתי טעים טעים.. וששש אף מילה לילדים. הם לא צריכים לדעת שאת הסלט האהוב עליהם הכנתי עם העוף שנשאר מארוחת שבת. ואם לא נשאר עוף. אפשר גם להכין במיוחד ב-5 דקות.

אחרי אין ספור בקשות, זה הזמן ללמד אתכם איך להכין פאד תאי בקלות ובמהירות! אטריות אורז, גזר וכרוב מוקפצים בווק עם ביצה, נבטים ובצל ירוק, ורוטב סויה, טריאקי וצ'ילי בדיוק כמו שהבנות שלי אוהבות. בטעם ישראלי :) אתם חייבים לנסות. תקבלו נשיקות. בהתחייבות!

פעם, לפני המון שנים, הייתה מסעדה סינית בנתניה. טעימה ואותנטית שמעולם לא אשכח. מסעדת קנטון ברחוב גד מכנס שממש ליד כיכר העצמאות. פעם בשבוע. פקל. הינו באים למסעדה אני ואלה. מזמינים 2 עיסקיות ומתענגים מכל ביס. אורז מטוגן משגע, מנות בשר מוקפצות עם ברוקולי, שעועית סינית וקשיו. ואף מילה על הקינוח האלמותי. אננס מקופסת שימורים מטוגן ברוטב שוקולד. המסעדה הייתה כשרה וכבר אז הייתה חלוצה עם תפריט אסייאתי מרגש.

מכירים את זה? אתם מטיילים בקניון, בסמוך לדוכני המזון. ותמיד מציעים לכם לטעום מהנגיסי עוף הקטנים האלה, שמצופים ברוטב צ׳ילי חמוץ מתוק? החבר׳ה שם יודעים , שהנגיסים האלה הם למעשה הדבר הכי טעים שיש! וכולם נופלים מהם והם למעשה משדלים אותנו! חחח שנים שהייתי אוכל בתור פקיד ארוחות אסיאתיות של פיקנסין לצד אורז מטוגן או ספגטי צהוב עם ירקות בתחפושת אסיאתית. עם השנים למדנו לאהוב את כל השאר. אבל הפייבוריטים נשארו נגיסי העוף המשגעים. קריספים חמים. עם ציפוי חמוץ מתוק כזה. בקיצור טעים. וזה ב

כל מטבח והכיסון שלו, וכמו כל עדה שמכבדת את עצמה, גם לבוכרים כיסון משלהם! אצלנו קוראים לזה “מנטו”! בכל בית בוכרי תמצאו סירים גבוהים, עם קומות. הסירים האלו מיועדים במיוחד לאחת המנות האהובות של העדה, הכוכבות, המנטו. מדובר בכיסונים שממלאים בבשר כבש ובצל, בצק מאודה ותבלינים אוזבקיים. או במילים אחרות חלום בוכרי של ממש!

הבלוג הפך ליומן, מתעד מצבי רוח, חגים וזמנים. הדרך שלי להציג דרך האוכל את היומ-יום, בכל זמן, עונה ותקופה. והתקופה הנוכחית, מעט מלחיצה, מבלבלת, יש תחושה של פאניקה באוויר. הקורונה שכולנו אהבנו לשתות, הפכה להיות מחלה מפחידה ומדבקת. וכולם בעוד רגע מבודדים, מבוצרים בביתם, מקומות ועסקים נסגרים. ואני מרגיש צורך לבדר יותר מתמיד. לתת תחושה של בטחון ולשדר אופטימיות. וכן. לא להפסיק לבשל!! ולכן, לארוחת הצהריים היום, בחרתי להכין מנה פופולרית של מסעדות אסיאתיות. וכן. קצת בגלל אלה שבוחרים ל

"אבא, יש סיכוי שבאיזשהו יום, אחזור הביתה ותחכה לי ארוחת צהרים רגילה? פסטה לבנה ושניצל!. כזאת שיש לכל הילדים בבית?" בזמן שאני שובר את הראש איך לחדש ולגוון, ובמה לפנק, הקטנה שלי מבקשת הכי פשוט. רגיל. כמו שיש לכולם. ולא מעריכה את זה שאני שובר את הראש בשבילה וקצת גם בשבילכם. אז חשבתי ללכת הפוך על הפוך. מהיום, אצל כולם בבית תחכה לארוחת צהרים מחבת עם קוביות של דג סלמון מוקפץ וסיר של אורז חמים. אתם חושבים שיש סיכויי שזה יקרה? חדל סדר פסטה לבנה עם שניצל.