מה עושים עם בצק פילו? אני נתקל המון בשאלה הזו. מצד אחד, כאן בבלוג, תמצאו המון מתכונים שאפשר להכין עם בצק פילו, שרבות דובר על נפלאותיו. ומצד שני, כל פניה כזו מאתגרת אותי ומוציאה ממני צדדים שאני לא מכיר בעצמי. אומרים שהעיניים אוכלות. כולנו אוהבים להגיש לאהובים שלנו אוכל יפה ומרשים.

שיואו. כמה זמן שלא הכנתי את התבשיל הזה. שהייתי אבא צעיר עם ילדות קטנות שאוכלות מכפיות מפלסטיק וצלחות צבעוניות, הייתי מכין להם את המנה הזו לפחות פעם בשבוע. הכל בסיר אחד ושלום על ישראל. אני מודה - ברוב הפעמים היה נדמה שאת המטבח תקפו פתיתים ממאדים - הבנות היו זוללות את הפתיתים עם האצבעות הקטנות. שזה החלק הכפי. ומיד אחרי ארוחת הצהרים, שעל כל הגוף עוד דבוקים פתיתים והפרצוף מרוח ישר למקלחת וזהו. אחח איפה הימים. עכשיו אני רק מנסה לשכנע אותם לצאת מהחדרים ולבוא לאכול משהו :)

ימי הקורונה, הבידוד וה"סגר", חזרו ובענק ואנחנו חוזרים למטבח יאא. איזה כיף! אבל אנחנו ביחד, בדיוק כמו בסיבוב הקודם. נאפה ונבשל בכיף. מתכונים קלילים, עם מוצרים בסיסיים שיש לכולנו בבית. וכן. נשקיע קצת יותר מהרגיל - טיפונת לשמח את האהובים שלנו עם ארוחות מפנקות.

אפילו אם אתם מארחים רק את עצמכם לארוחת החג השנה, עשו לעצמכם טובה ונסו את החלה הזאת, שהיא מנה ראשונה ותוספת ועיקרית - והכל במאפה אחד מושלם. הישר מהסדנאות שלי, קבלו מתכון לחלה ממולאת בבשר שתעשה לכם - למרות הכל - חג שמח!

אני זוכר בתור ילד, פק"ל, פעם בחודש, אמא הייתה מבשלת בצלים, ממלאת אותם ומפנקת את אבא בארוחת שישי עם סיר של בצלים ממולאים. אני עוצם את העיניים ונזכר בסירים המתקתקים האלה, בצלצלים קטנטנים ממולאים במילוי רך כמעט נמס בפה. רוטב סודי משגע. עוצם ונזכר בוויכוחים על הסוכר. הוספת? או לא? פעם הבצלים היו מתקתקים יותר. אבל עדיין אימא הייתה מוסיפה טיפונת סוכר.. להתקרמלות. אהבה להטריף אותנו. ובכל פעם היינו מלקקים את האצבעות. בבוכרית קוראים למנה הזו "אושי פיוזי" .

את ראש השנה הקרוב נחגוג כנראה שוב בחיק המשפחה הגרעינית, בלי טיסות לחו"ל וטיולים מהנים. קצת לפני הקורונה, לרגל יום הולדתי ה-40, אלה לקחה אותי לטיול באיסטנבול. טורקיה, מדינה כל כך טעימה, והטיול הזה העניק לי כל כך הרבה רעיונות והשראות שאני משתוקק שוב לטוס לשם.

קבלו את סיר השנה. קציצות בשר רכות ששוחות בתוך רוטב של עגבניות שרי מתקתקות וקוביות חצילים. אחחח מנה שהיא פשוט חלום. כל מה שאנחנו אוהבים בסיר אחד. קציצות בשר, חצילים ורוטב עגבניות משגע. סיר אורז ליד, טחינה מעל ואתם מסודרים! ורגע, אמרתי כבר שהכל בסיר אחד?

לשבת וחג או שמתחשק טעים וחמצמץ, סיר צהוב מלא באור וחום של בית. קציצות רכות רכות על תחתיות של ארטישוק רכות לא פחות וכל זה שוחה בתוך רוטב טעים שכיף להטביע בתוכו אורז. הנה המתכון בגרסה שלי, לא כמו שאימא שלי נהגה להכין באולמות האירועים שעבדה. ואלוהים כמה עבודת פרך זאת הייתה עבורה. להכין מילוי, למלא, לצפות בקמח, בבלילה, לטגן ואז ברוטב. 2 ביסים ובטן יש חושך. ובאמת. באמת שבאמת (כתבתי 3 פעמים באמת) הטעם זהה לחלוטין רק שפחות עבודה ופחות קלוריות.

התעוררתי עייף הבוקר אחרי הצילומים לתבנית הבישול החדשה שלי, אך עם חשק לפנק את בנות הבית בארוחת שישי מושקעת. עבדתי בימים האחרונים מאוד קשה סביב הפרוייקט. לילות ללא שינה וחוסר סבלנות כלפיהם. אומרים שהדרך ללב עוברת דרך הבטן. לדעתי צודקים. שלפתי מהמקרר בצק עלים של שמרית, בצק מצונן ומרודד. בלי מרגרינה. והכנתי מאפה בשר יפייפה שקצר מחמאות ונשיקות מהאהובות שלי.