גילוי נאות: כבר 25 שנים שלא טעמתי את השילוב הזה של האפונה והגזר. כמות הפעמים שאכלתי בתור ילד את האוכל שאמא הייתה מביאה לפעמים מהעבודה יצרו אצלי אנטי חזק למנות מתועשות של "חדרי אוכל" וגם ל"אפונה וגזר" מצד אחד באמת שהמטבח הישראלי התקדם. הפכנו להיות מעריצי אורז ושניצל וגם אוהבי האנטיפסטי והירקות הטריים. מטבח שוק קוראים לזה היום. אבל יש משהו בפשטות. בסירים של פעם. הקלאסיקות שכולם אוהבים לאהוב. אין לי מושג איפה הבנות שלי ראו סיר כזה אבל מאותו הרגע לא הפסיקו לבקש ממני להכין להם אור

רגע לפני שכולנו ננחת בדובאי ונהנה בחום מדברי, נרגילות והמון כנאפה. זה הזמן להתחיל להתרגל לאוכל ערבי מענג, עסיסי, מעוצב ומגרה בדיוק כמו בדובאי. ראיתי לפני כמה שבועות את המאפים האלה ביוטיוב של בשלנית מדובאי ונשארתי עם תיאבון וחשק לרוץ להכין. כמה ימים אחרי כבר מצאתי את עצמי במטבח, שולף את הבצק פילו המצונן של שמרית שתמיד יש לי במקרר, ומתחיל לגלגל יפה יפה בורקסים מטריפים במילוי של בשר וחצילים.

סירים. סירים. סירים. פעם, שהיתי ילד, חזרתי מבית הספר ותמיד חכיתי לראות סיר על הגז. לא סירים. פשוט סיר אחד שהיה בוא מלא קסם. אמא שלי עדין לא הכירה את השניצל והאורז (היום היא לא יכולה בלי זה ).

פסטה ברוטב בלונז. מאז ומתמיד- קלאסיקה שמנצחת. קיימם גרסאות רבות וטעימות למתכון האגדי. עם יין בלי יין, עם כל מיני תוספות. אני מכין בגרסה לילדים, פשוטה ומהירה.

הגרסה המלוחה הזאת לקינוח הכל כך אהוב היא לא רק חגיגית ומרשימה, היא גם יותר פשוטה להכנה ממה שדמיינתם - בלי אפייה עיוורת ובלי קדאיף על הכיריים - והתוצאה לא פחות ממטריפה. חיפשתם לעשות רושם? הנה מצאתם.

את המתכון הכנתי כבר לפני כשבועיים, תכננתי לספר לכם על המשלוח של הירקות הנפלאים של כרמלה . להשוויץ שוב שבכל פעם שאני עושה הזמנה אני דוחף פנימה 2 אריזות של טחינת אל ארז. ושוב. לספר על מערך המשלוחים הנפלא של כרמלה. על המוצרים האיכותיים מאוד!!! על המגוון המטורף ועל השירות. ועל זה שאני פשוט סופר מרוצה מהעבודה אתם. ושבכל סדנא אני מזמין מהם את הירקות הטובים ביותר. וזה ניכר בטעם הסופי של המנות המוגמרות. רציתי.

מה עושים בשבת? תמיד עולה השאלה הזו. יש לי נערות מתבגרות בבית, ממזמן ויתרנו על קטיף, ג'ימבורי או ביקור בגן חיות. בכל סופ"ש מחדש אנחנו שוברים את הראש, לאן מטיילים. באופן אישי אני מאוד אוהב שווקים, שוק טירה, שוק הציפורים שבכפר קאסם הם יעדים נבחרים.

שהיינו נערים וזה היה מזמן. אחרי כל בילוי, בשעות לילה המאוחרות. בלי לחשוב על קלוריות, היינו קופצים ל"תורכיה" המקום שבו היו מוכרים את הבורקס התורכי המטריף עם ביצה, רסק עגבניות וחמוצים. והשנים עברו. והטרנדים התחלפו. והיום נוספו למאנץ' עוד כמה אפשרויות כמו טוסט נקניק. שזה כמו טוסט רגיל רק טעים יותר. מושחת יותר. בעצם אני לא יכול להסביר במילים כמה טעים.

לכל בוכרי יש את הסיר מקרונים של אמא שלו. קאו רורן קוראים לזה לטעים הזה. סיר שמכינים בקלי קלות, בדיוק בימים שכל הבית הפוך ואין לכם סבלנות למטבח. רוצים להכין משהו ושכולם יהיו מרוצים. כל הפחממות בסיר אחד והטעם. אין טעים כזה. טעם של זיכרון ילדות. רגע. שומעים? וזה לא טעים בטירוף אם אין כוסברה מעל!!