את המתכון הכנתי כבר לפני כשבועיים, תכננתי לספר לכם על המשלוח של הירקות הנפלאים של כרמלה . להשוויץ שוב שבכל פעם שאני עושה הזמנה אני דוחף פנימה 2 אריזות של טחינת אל ארז. ושוב. לספר על מערך המשלוחים הנפלא של כרמלה. על המוצרים האיכותיים מאוד!!! על המגוון המטורף ועל השירות. ועל זה שאני פשוט סופר מרוצה מהעבודה אתם. ושבכל סדנא אני מזמין מהם את הירקות הטובים ביותר. וזה ניכר בטעם הסופי של המנות המוגמרות. רציתי.

מה עושים בשבת? תמיד עולה השאלה הזו. יש לי נערות מתבגרות בבית, ממזמן ויתרנו על קטיף, ג'ימבורי או ביקור בגן חיות. בכל סופ"ש מחדש אנחנו שוברים את הראש, לאן מטיילים. באופן אישי אני מאוד אוהב שווקים, שוק טירה, שוק הציפורים שבכפר קאסם הם יעדים נבחרים.

כמו בכל בית בישראל, ילדים אוהבים קציצות! ובכל גרסה אפשרית. עם ספגטי, אפויות. מטוגנות . הכל הולך! ואם כבר חגיגות לישראל, היום נכין סיר קציצות שכל ישראלי אוהב והפעם עם תפוחי אדמה! אמא שלי נהגה להכין לפחות פעם בשבוע. מפעם לפעם, הייתה מוסיפה גם אורז לקציצות ואז בכלל הייתה מתקבלת מנה משגעת. ברוב המקרים הייתה מטגנת את תפוחי האדמה לפני. מבשלת את הקציצות היטב אחרי טיגון ומוסיפה את תפוחי האדמה רק בסוף לספיגת טעמים קצרה. בדיוק כמו שעושים סופריטו אמיתי.

לרגל יום העצמאות, רציתי לחקור מהם המנות האהובות ביותר על הישראלים. בן התשובות היו כמובן העראיס וגם תתפלאו. הסושי. הישראלים אוהבים מאוד סושי. יש משהו בלתפוס את הרול בידיים ולתבול ברוטב שעושה לנו את זה מסתבר. ובענק.

יש משפט שאומרים לי תמיד כשפוגשים אותי בשכונה "רון, אנחנו מתגעגעים להמבורגר שלך!" והאמת שגם אני. אולי קצת. לימים שבהם בישלתי במסעדה שלי והכנתי עשרות אלפי המבורגרים. ואני לא מגזים בכלל. מידי יום אירחתי במסעדה משפחות רבות, לארוחת צהרים וערב בהם ארוחות ההמבורגר שלי היום קוצרות מחמאות. המבורגרים מכל הסוגים ובכל הטעמים עם כל מיני תוספות משוגעות. ובעיקר המבורגרים לילדים מתוקים שהקטשופ היה נוזל ונמרח להם על כל הפרצוף ואני הייתי שמח לראות כמה הם מאושרים ומתקשים לחזור ולבקר במסעדה.

סיר משמח קציצות לולה ברוטב עגבניות פשוט ועשיר בסגנון איטלקי. הכי כיף מעל אורז ותענוג בתוך חלה.

ימי הקרונה הכניסו את אמא שלי לסגר. איש לא בא ולא נכנס לבקר. בכל שיחת וידאו היא עצובה וכועסת. מתנגדת לסגר! רוצה שנבוא לבקר, לאכול מהסירים שלה. מתגעגעת להמולה סביבה. שנים שהיא במרכז העניינים. אמא ל-8 שהיא כל עולמם. התקשרתי לספר לה שבלית ברירה אני מכין את הכרוב הממולא שלה לשבת. ביקשתי שתזכיר לי שוב מה הכניסה בפעם הקודמת שהייתה שוב הכי טעימה מכל אלפי הפעמים הקודמים. "אל תכין, אני רוצה שתבוא לאכול אמרה". הלוואי וזה היה אפשרי, אבל היא מתעקשת, "בוא לכאן" אני מוכנה לשלם את הקנס שתקבל

הרבה נכתב ונאמר על פאי רועים. קדירת בשר עשירה, פירה מנחם מעל. חלום גם לילדים וגם למבוגרים. אני דווקא בוחר להכין את הפאי ב-2 דרכים. הראשונה, תבשיל קדירה עשיר עם קוביות קטנטנות של בשר רך ונימוח. פחות מתחבר לטעם של פירורי הבשר במנה, ולכן אני חותך את הבשר לקוביות קטנטנות שכיף לעטוף בפירה. כל מיני סוגי בשר מתאימים לבישול ארוך. כאן השתמשתי בבשר מספר 2 (צלעות). קניתי בגוש אחד וקצצתי לבד לקוביות בבית. בכל זאת אני בוכרי ואצלנו כולם קוצצים חחח.

תמיד עולה השאלה האם אפשר להגיש בחג מנת קציצות? והתשובה לכך - כן! הכירו את הקציצות בשר המקורמלות עם בצל. קציצות עסיסיות ורכות ברוטב עשיר של בצל בניחוח של חג.