הסדנא עוד רגע מסתיימת, השולחן כבר מלא במעדנים. כל המנות שהכנו יחדיו, מלא הפתעות שבישלנו לכם בהפתעה. בן כל המנות על השולחן מנצנצת תבנית אמייל מלאה בכרוב ועגבניות מחייכות. ובאופן קסם כולם לא מפסיקים לשאול ולהתעניין. שוב ושוב. טועמים ומתמוגגים. אבל "רון? איך הכנת את הכרוב?" "האם בישלת אותו קודם? ומה פיזרת מעל? ובאיזה חום? ומה זה הטעם הזה שאני לא מצליחה לזהות? "

אורז בתנור? ברור שאורז בתנור, למה לא בעצם? מה קרה, בלי עוף ליד המנה המהממת הזאת מאבדת פתאום זכות קיום? לא! מי שעוקב אחריי בסטורי באינסגרם ראה בימים האחרונים שאני מכין אורז בתנור בכל מיני דרכים הנה אחת מהם. טעים וקל ממש. לא תאמינו איך האורז יוצא אחד אחד ואיך עד היום לא חשבתם על דרך הקיצור הזאת. במתכון בתמונה השתמשתי באורז בסמטי. רצו להכין. תודו לו אח"כ

שנתיים עברו מאז שטעמתי בדוכן בשוק מחנה יהודה (ירושלים) את השווארמה כרובית ומאז אני לא מפסיק להכין את המנה המושלמת הזו. בכל פעם מבשל, מספק הצצה בסטורי ומבטיח לעצמי לשבת ולכתוב את המתכון. עכשיו שפסח מתקרב, ו המתכון ללאפות המושלמות שלי כבר עלה לבלוג. הגיע העת לכתוב לכם באהבה את המתכון לשווארמה כרובית הכי טעימה בעולם!

מכירים אותי, אני משוגע על החיים הקלים במטבח. קבלו את זה, אנטיפסטי ירקות מהיר עם התערובת פוטטוס האיטלקית או מיקס עשבי תיבול שלי - והתוצאה אדירה! ויש לי הרגשה שאת המתכון הזה אני הולך לחרוש הרבה זמן! כלום מצרכים, מעט תערובת תיבול קסם שיש בתוכה כבר את כל הטעמים האהובים. כזאת שמקצרת לנו דרכים וזמן יקר. ולא פחות חשוב, 100% רכיבים טבעיים שהם מוכרים וברורים. לא הוספתי כלום בנוסף!! פשוט את ה-MIX עם שמן זית ודחפתי לתנור - תודו שזה היסטרי!

אחרי שאפינו וטרפנו פחמימות ללא הרף בגלל הקורונה ובזכות החג וסוף השבוע  הארוך שהגיע איתו, הגיע הזמן לארוחה מעולה ובלי אף פחמימה: ביצים, ירקות ורוטב בטעמים אסייתיים. כל הכיף, מינוס האשמה

תוספת מושלמת לכל מנה עיקרית: פוטטוס פריכים וזהובים מבחוץ ורכים מבפנים, בכלום עבודה ומקסימום הנאה. לא משנה בכמה תפוחי אדמה תשתמשו, היא תמיד תתחסל עד אחרון הפלחים

מנה קלילה וטעימה. אלטרנטיבה לנמנעים מבשר. משפדים את פרחי הקרובית על מקלות ואפשר לצלות בתנור, על מחבת פסים וכמובן גם במנגל. בשלב הראשון רק מרססים שמן ובהמשך שופכים מעל את הרוטב הטעים

אני נזכר בערגה בחופשות בטן הגב שלנו במלונות הכל כלול באנטליה. שם טעמתי לראשונה את האורז עם האיטריות הכי טעים והכי ממכר בעולם. כל כך טעים שזה כמעט כל מה שאכלנו בלי הפסקה בכל החופשות. רק ערימות של אורז. במפגש הראשון עם הטעים הזה ניסיתי לפענח את הטעם הקרמי של האורז. היה בו משהו חלבי. לימים חקרתי את הנושא וגליתי שהטורקים מטגנים בחמאה את האטריות ולאחר מכן מוסיפים את האורז. והתוצאה היא בהחלט מעלפת. מאז ועד היום, כמעט אלפי פעמים שהכנתי את האורז נחשים. כל כך הרבה פעמים שכבר היו מצבים

אין ספק שהגעגוע שלנו למסעדנות רק הולך וגובר, שבת בצהרים, שוק הפשפשים, ארוחות שוק קלילה עם חמרי גלם טובים, משקפי שמש ולימונדה. וזהו. רק לחזור לזה בבקשה. ועד שזה יקרה. הכנתי משהו דומה למנה שאני מאוד אוהב ממסעדת פועה שבשוק הפשפשים. יום אחד אני עוד אכתוב לכם מתכון דומה למג'דרה הנפלאה שלהם. בנתיים קבלו את המגדרה הזו. מגדרה של שלל אורזים. פרסי, עגול מלא, אורז אדום ואורז בר שחור.