קבלו את סיר השנה. קציצות בשר רכות ששוחות בתוך רוטב של עגבניות שרי מתקתקות וקוביות חצילים. אחחח מנה שהיא פשוט חלום. כל מה שאנחנו אוהבים בסיר אחד. קציצות בשר, חצילים ורוטב עגבניות משגע. סיר אורז ליד, טחינה מעל ואתם מסודרים! ורגע, אמרתי כבר שהכל בסיר אחד?

לשבת וחג או שמתחשק טעים וחמצמץ, סיר צהוב מלא באור וחום של בית. קציצות רכות רכות על תחתיות של ארטישוק רכות לא פחות וכל זה שוחה בתוך רוטב טעים שכיף להטביע בתוכו אורז. הנה המתכון בגרסה שלי, לא כמו שאימא שלי נהגה להכין באולמות האירועים שעבדה. ואלוהים כמה עבודת פרך זאת הייתה עבורה. להכין מילוי, למלא, לצפות בקמח, בבלילה, לטגן ואז ברוטב. 2 ביסים ובטן יש חושך. ובאמת. באמת שבאמת (כתבתי 3 פעמים באמת) הטעם זהה לחלוטין רק שפחות עבודה ופחות קלוריות.

התעוררתי עייף הבוקר אחרי הצילומים לתבנית הבישול החדשה שלי, אך עם חשק לפנק את בנות הבית בארוחת שישי מושקעת. עבדתי בימים האחרונים מאוד קשה סביב הפרוייקט. לילות ללא שינה וחוסר סבלנות כלפיהם. אומרים שהדרך ללב עוברת דרך הבטן. לדעתי צודקים. שלפתי מהמקרר בצק עלים של שמרית, בצק מצונן ומרודד. בלי מרגרינה. והכנתי מאפה בשר יפייפה שקצר מחמאות ונשיקות מהאהובות שלי.

גילוי נאות: כבר 25 שנים שלא טעמתי את השילוב הזה של האפונה והגזר. כמות הפעמים שאכלתי בתור ילד את האוכל שאמא הייתה מביאה לפעמים מהעבודה יצרו אצלי אנטי חזק למנות מתועשות של "חדרי אוכל" וגם ל"אפונה וגזר" מצד אחד באמת שהמטבח הישראלי התקדם. הפכנו להיות מעריצי אורז ושניצל וגם אוהבי האנטיפסטי והירקות הטריים. מטבח שוק קוראים לזה היום. אבל יש משהו בפשטות. בסירים של פעם. הקלאסיקות שכולם אוהבים לאהוב. אין לי מושג איפה הבנות שלי ראו סיר כזה אבל מאותו הרגע לא הפסיקו לבקש ממני להכין להם אור

רגע לפני שכולנו ננחת בדובאי ונהנה בחום מדברי, נרגילות והמון כנאפה. זה הזמן להתחיל להתרגל לאוכל ערבי מענג, עסיסי, מעוצב ומגרה בדיוק כמו בדובאי. ראיתי לפני כמה שבועות את המאפים האלה ביוטיוב של בשלנית מדובאי ונשארתי עם תיאבון וחשק לרוץ להכין. כמה ימים אחרי כבר מצאתי את עצמי במטבח, שולף את הבצק פילו המצונן של שמרית שתמיד יש לי במקרר, ומתחיל לגלגל יפה יפה בורקסים מטריפים במילוי של בשר וחצילים.

סירים. סירים. סירים. פעם, שהיתי ילד, חזרתי מבית הספר ותמיד חכיתי לראות סיר על הגז. לא סירים. פשוט סיר אחד שהיה בוא מלא קסם. אמא שלי עדין לא הכירה את השניצל והאורז (היום היא לא יכולה בלי זה ).

פסטה ברוטב בלונז. מאז ומתמיד- קלאסיקה שמנצחת. קיימם גרסאות רבות וטעימות למתכון האגדי. עם יין בלי יין, עם כל מיני תוספות. אני מכין בגרסה לילדים, פשוטה ומהירה.

הבוקר, שאלתי את החברים בקבוצת הפיסבוק ובאינסטגרם - מה עושים עם חזה עוף טחון ? הרעיונות זרמו בהמוניהם. ואני, רק רציתי לחדש קצת לילדים. להכין ארוחת צהרים קלילה. משהו שמתאים לקיץ החם שלנו. ולהפתיע. בכל זאת. שתהיה מנה שתגרום לילדים לעזוב לרגע את המסך ולהגיע בריצה לפינת האוכל.

הגרסה המלוחה הזאת לקינוח הכל כך אהוב היא לא רק חגיגית ומרשימה, היא גם יותר פשוטה להכנה ממה שדמיינתם - בלי אפייה עיוורת ובלי קדאיף על הכיריים - והתוצאה לא פחות ממטריפה. חיפשתם לעשות רושם? הנה מצאתם.